נסו לאמץ תהליך כזה:​

​

1. לדוג השראה

2. להבין מה הצעד הבא

3. לקבוע ביומן

בהרחבה:

​

1. לדוג השראה- לכל פרוייקט שאתם עושים תפתחו קבוצת וואצאפ עם עצמכם.

כל רעיון שטיפה עושה לכם את זה - תתעדו.

חשוב לתעד בדיוק ברגע שהוא עולה, בלי לחשוב ״אני אעשה את זה אחר כך״. קודם כל לתעד - כל רעיון שעושה לכם את זה.
בלי לשפוט אם הוא ראוי או לא. 

ככה התודעה נכנסת למצב של ״כן״. ובמקום לכבות אותה או לדחות אותה כל פעם שהיא מציעה רעיון, אנחנו מדליקים אותה.

ככה אנחנו נכנסים למצב של השראה.

 

2. להבין מה הצעד הבא:
קחו את אחד הרעיונות שתיעדתם, ותבינו מה הצעד הבא כדי להתקדם איתו.

(למשל: לפתוח פרוייקט במחשב, לשבת לכתוב לפתח,
להביא ציוד, לסגור חדר חזרות)

לא צריך לחכות יותר מדי. פשוט להחליט מה לעשות.

 

3. לקבוע ביומן - להחליט יום ושעה (זה יכול להיות גם ממש עכשיו) שהדבר מהסעיף הקודם יקרה.

וזו בדיוק ההגשמה -
לקחת את הרעיון המפושט לתוך העולם הגשמי, נותנים לו צורה.

ככה אנחנו מגשימים את עצמנו.

​

תהליך כזה משאיר את התודעה תמיד בתנועה

השראה נכנסת, ומקבלת צורה.

ככה אנחנו פחות עצורים, ולתודעה אין זמן להכנס לתוך עצמה.

​

​​

תרגילים שמעודדים השראה:

​

טיוטת הקאות: 

לפתוח סטופר על 5-10 דק, ולעשות טיוטה שבה אנחנו כותבים הכל,
בלי לעצור, בלי לשפוט, בלי לחשוב.

כותבים את כל מה שיש לנו לכתוב על הרעיון שיש לנו.

בדרך כלל הקול הביקורתי נכנס מוקדם מדי בתהליך, וזה תוקע אותנו.
אנחנו כותים-מוחקים-כותבים-מוחקים, והכל עצור ומפוחד.

אז בתרגיל הזה אנחנו משתיקים את הביקורתיות ומאפשרים שצף של כתיבה, הצפה של רעיונות, פיתוח, להקיא את כל מה שאנחנו חושבים על הדף. לפתח את הרעיון שלנו בלי מעצורים.

אחר כך-  יהיה אפשר להביא את הקול של ״המפיק״ לסדר, לערוך, להבין מה ראלי ומה לא. 

 

להעתיק מאחרים:

אנחנו מנסים להמציא את הגלגל.
וזה תוקע - כי זה מלחיץ לנסות להמציא את הגלגל!

אז בתרגיל הזה, אם יש לפרוייקט שלכם יש איזשהו רפרנס / או אמן שעושה משהו שקצת מזכיר את זה, פשוט תעתיקו ממנו.

קחו רעיונות, משפטים, מלודיות,
בחירות אומנויות - מהרפרנס, לתוך היצירה שלכם.

​

🪷🪷🪷

​

מדיטציה: שני פעולות - נתינה והקדשה.

המטרה היא להיות בתודעת חופש, ולהביא את כל מה שאנחנו עושים למקום הזה.

אנחנו משיגים את זה על ידי שני פעולות:

כוונה - לכוון את התודעה לחופש לפני תהליך היצירה.

והקדשה- להקדיש את הפעילות שלנו לחופש בתום היצירה.

​

כוונה: