מה יותר מעייף מאזעקות באחת בלילה
- לפני יומיים (2)
- זמן קריאה 2 דקות
ימים לא פשוטים
כולנו מותשים מהמלחמה הזו
בקושי ישנים סדיר
ואני מנסה למצוא מה אני יכול לעשות
כדי שאהיה יותר מחובר לעצמי
ולא אשאב לעייפות ודכאון
ואני רואה שבמקביל למלחמה הזו, יש מלחמה נוספת
מעייפת לא פחות
וזו המלחמה על תשומת הלב שלנו.
התודעה מוסחת דעת
ואם אני אוכל להקטין את המלחמה הזו
תהיה לי יותר אנרגיה
הגלילה אינסופית
מעבר מאפליקציה לאפליקציה
מסכים, היי סירי,
הודעות, נוטיפיקציות, צפצופים,
הסחות דעת מעייפות אותנו מבפנים
לפעמים אני פותח ווצאפ כדי לשלוח הודעה
ו15 דק אחרי זה, אני עדיין עם הטלפון ביד
ולא שלחתי הודעה.
זה כאילו מצחיק, אבל זה מעייף את התודעה.
ההסחות דעת האלה
יותר מעייפות מ:
לגור ליד אתרי בנייה
אזעקות באמצע הלילה
נאומים של מירי רגב בכנסת
תינוק בוכה במחלקת תיירים
הן נכנסות פנימה לתוך הנשמה ומרוקנות אותה.
אפילו בימים שהגוף שלנו רגוע
יושב כל היום על כסא מרופד מאיקאה
אנחנו עדיין יכולים להיות מותשים למה?
כי התודעה בהסחות דעת.
ועם הזמן המלחמה על תשומת הלב שלנו רק גוברת
אנחנו מול צונאמי של תוכן
מידע
צבעים בוהקים
מילים מתריסות
״עשרים דברים שלא ידעתם על״
״לא תאמינו מה אמרו באירופה, הסעיף השלישי ידהים אתכם״
כמה שיותר חזק כדי לזכות בתשומת הלב שלנו
אתם קולטים? כולם רוצים שנשים את הלב שלנו אצלם.
בודהה אמר שהסחות דעת זה האויב הראשי להתפתחות פנימית
למה? כי הסחות דעת משאירות אותנו ברמה השיטחית של התודעה
ואנחנו לא יכול לצלול פנימה.
אי אפשר לצלול עם תודעה מוסחת דעת, כמו שאי אפשר לצלול בזמן שקופצים מסלע לסלע
ולכן העמקה לא מתאפשרת
המלחמה בחוץ אין לנו הרבה מה לעשות איתה
אבל על הסחות הדעת יש.
אז איך בכל זאת אפשר להחליש אותם:
1. ריכוז
ריכוז הוא מרכיב מרכזי במדיטציה
המדיטציה מרגילה את התודעה להפסיק לקפץ
ולהתרכז על דבר אחד.
הדבר הזה יכול להיות שקט, אהבה, קבלה,
וכל מה שמיטיב עם התודעה.
במקום שהתודעה תחליט עלינו
אנחנו מחליטים עליה.
ואז, מחוץ למדיטציה, אפשר ליישם את היכולת הזו
גם על העשייה, היצירה והעבודה.
כשהתודעה מרוכזת על דבר אחד, תחושות הסיפוק והמשמעות עולות.
יכולים להיות ימים, שאני עובד על משהו עד מאוחר
אבל בגלל שאני כל כך מרוכז -
ובתוך זה
אני לא מרגיש עייף
ואני קם יום למחרת עירני - אפילו אם ישנתי פחות.
2. סדר יום
צריך איזשהי החלטה לגבי מה אנחנו הולכים לעשות היום
כי חוסר כיוון זה פריצה להסחות דעת.
בימים של מלחמה
בגלל שהשגרה מתערערת
והתחושות של חוסר כיוון מתגברות
אז יש יותר הסחות דעת
ובגלל שזה מרגיש לגיטימי יותר מבדרך כלל, אז אנחנו לא עושים כלום כדי למנוע את זה.
אבל פעולה קטנה כמו להחליט להתקדם עם הפרוייקט שלנו, ללמוד משהו חדש, או להשתפר במשהו שאנחנו כבר עושים, יכול להחזיר לנו את הכיוון ליום, וככה לצמצם את הסחות הדעת
3. תשוקה
יש יחס בין תחושה של חוסר משמעות להסחות דעת.
חייבים להתעקש לעשות את הדבר הזה שאנחנו אוהבים
בין אם זה לרקוד, ליצור, ללמוד, לנגן, להתאמן, לכתוב
ולשמוח בהתפתחות שלנו.
ולהנות מעצמנו שאנחנו עושים את זה
(ולא להיות ביקורתיים כלפי עצמנו)
לפעמים אפילו סשן של 20 דקות יכול לגמרי לרומם את התשוקה לחיים
ולהקטין את הצורך בהסחות דעת.
ואפרופו תשוקה
יום רביעי הקרוב מגיע ללבונטין להופעה מיוחדת לכל מי שלא הוזמן למימונה.
היופי הוא שגם אם יהיו אזעקות לא צריך לזוז.
הנה פה קישור לכרטיסים
יום שקט שיהיה אמן
