שני כללי זהב לאומנות
- 25 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
1. כאמן אתה חייב להיות נאמן לקול שלך זה אומר ליצור בלי להתחשב לא באלגוריתם, לא במה יגידו זה אומר לתת לטעם שלך להיות דיקטטור בכל מקרה זה בלתי אפשרי לראות את היצירה שלך דרך הנקודת מבט של אחרים ומה הם חושבים ולנסות להתאים את עצמך עליהם אז לא צריך לנסות זה יוצר הרבה לחץ לנסות להיות מישהו שאתה לא הרבה לחץ לנסות להתיישר עם המוסכמות וזה לחץ מיותר
כי גם ככה היצירה הכי טובה שלך תהייה זו שפשוט יוצאת ממך בלי להתבייש או בלי להתנצל
אז שאתה מנסה להיות מישהו שאתה לא - כולם מפסידים גם אתה, וגם הקהל צריך לחשוב ״מה ייצא ממני בלי כל הלחצים האלה איך היצירה שלי תראה בלי שאני מנסה להוכיח משהו למשהו בלי שאני מנסה להיות משהו שאני לא זה מה שמעניין באמת זה כל הקטע זו האומנות. זה גם מה שיכניס לך הכי הרבה כסף כי להיות מחובר לעצמך ולתת את זה לעולם
זה המצרך שכולם הכי נמשכים אליו.
זה מגנט, כולם רוצים את זה
שאתה מצליח להביע את זה אנשים יצרכו את מה שאתה עושה, כי יותר מהאומנות עצמה - הם רוצים את האנרגייה הזו לעצמם.
כולם רוצים להיות מחוברים לעצמם ולשים זין, ושמישהו עושה את זה, זה הכי אטרקטיבי.
אז החתירה לאומנות טובה מגיעה מהמקום הזה- מה ייצא ממני בלי הרעשים מבחוץ. 2. תרגול מנטלי הוא כמו תרגול פיזי יצרתיות, השראה, חופש זה דברים שצריכים לתרגל. זה לא ״יש או אין״ לא הגיוני לרצות להיות יצרתי ובהשראה
בלי לתת עבודה מה העבודה?
לעשות גם שלא מתחשק
לעשות גם שלא מתחשק זה המפתח לתרגול אי אפשר ליצור רק שיש לנו מוזה, צריך שיהיו כמה סטנדרטים איזשהו מינמום שאנחנו עושים - בלי קשר לאיך שאנחנו מרגישים ככה מתפתחים גם כיוצרים בשבוע הבא מתחילה קבוצה חדשה של תודעת חופש, אני שמח להיות מעורב ביצירה של כל כך הרבה אנשים מוכשרים אם אתם רוצים להצטרף עכשיו זה הזמן
ואני אשמח