מייקל ג׳קסון

למיוזלטר בוואצאפ (הודעה אחת בשבוע)

אני רוצה להמשיך מאיפה שעצרתי שבוע שעבר

ולדבר עוד על הזה של להתעלם מכל הרעש, האלגוריתם וליצור בדיוק ואך ורק מה שאתה רוצה.

אני רגע רוצה לבדוק יצירה לא ממקום של פרנסה,

אלא ממקום של הבעה עצמית.

והמשחק הוא — להביע את עצמך בצורה הכי טהורה שאפשר.

כמה שפחות לתת לאלגוריתם, לאנשים אחרים ולאופנה

להשפיע על מה שאתה כרגע רוצה להגיד.

לא להתחשב בבחוץ ביצירה,

להקשיב רק לבפנים ולתת לו לכוון את הדרך.

זה המשחק.

זו הדרך להביא את הניצוץ שלנו לעולם.

לפעמים אני חושב על מייקל ג׳קסון,

ואיך הוא הצליח להביא את עצמו עד הסוף בכל כך הרבה תחומים —

כזמר, כמפיק, כפרפורמר, כרקדן.

הוא המציא אופנה, תנועה, היי הייייי.

ומצד אחד אפשר להגיד שהוא תופעה שקורית פעם בדור,

אבל מה שאותי מעניין זה להבין איך אני מביא את המייקל ג׳קסון שלי לעולם.

כי אני מאמין שבמהות שלנו זה משהו שיש לכולם,

אבל אנחנו פשוט מפחדים ללכת על זה.

כל מיני פחדים שהם אפילו לא מרגישים כמו פחדים,

כמו הפחד להגיד משהו שיעורר מחלוקת,

או הפחד שיצחקו עליי.

כי תחשבו כמה אומץ וביטחון צריך כדי

לרקוד כמו מייקל ג׳קסון.

נגיד אתם במסיבת יום הולדת — איזה מביך זה לרקוד.

מלא מודעות עצמית,

כולם מסתכלים,

ואנחנו מנסים להיות מגניבים אבל לא מגניבים מדי,

וחלילה לא לעוף על עצמנו, כי זה אולי לא מתאים.

והוא קופץ על קצות האצבעות, חופן את החלציים וצועק בפלצטו —

וזה דורש אומץ.

זה דורש לנטרל כל זכר לציניות.

לנטרל את הציניות.

יש בתוכנו ציניות שמכוונת כלפי עצמנו,

וחוסר ביטחון,

שהם מחסומים סמויים.

ואני שואל —

איך זה מרגיש באמנות

לעשות אך ורק ובדיוק את מה שאנחנו רוצים.

אין שום אילוץ חיצוני,

אין שום ציפייה.

זה מה שמעניין,

ושם נמצא המייקל ג׳קסון.

ככל שאנחנו יותר במקום הזה, ככה אנחנו יותר מושכים — בכל תחום.

בין אם זה סטיב ג׳ובס בהייטק, וולט דיסני בעולמות הילדים, או ראם דאס בעולמות הרוח,

זו היכולת להחזיק חזון — וללכת עליו.

ובשביל לעשות את זה,

צריך לנקות את הציניות,

לנקות את חוסר הביטחון.

וזה המסלול של האמן.

לעקוב אחרי האלגוריתם זה מסלול אחר לגמרי.

וכמובן, אנחנו לא נהיה מייקל ג׳קסון,

אבל אנחנו כן יכולים לשחרר עוד ועוד ממה שעוצר אותנו,

ולהתבטא בצורה הגבוהה ביותר — ביחס אלינו.

לראות איזה עולם זה ייצור.

ואני בטוח שאם נעשה את זה,

גם פרנסה תבוא.

מה זה אומר להיות פורץ דרך?

כמו כל דבר, זה משהו שמתחיל קודם בפנים.

זה לפרוץ את הדרך בתוכנו,

לחתוך את כל מה שמפריע —

הציניות,

הניסיון להיות מישהו אחר,

חוסר הביטחון.

לפרוץ את זה.

זה מכשול שאנחנו עוברים דרכו,

ואז אנחנו נהיים פורצי דרך.

זה קודם כול בפנים,

ואז כולם יראו את זה בחוץ.