3 תרגילים שמגבירים השראה
- 23 במרץ
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 25 במרץ
השראה זה חשוב, חבר׳ה
אבל מה לעשות לפעמים אין אותה
.
הנה שלושה דברים שאני עושה
שמקלים על היצירה שלי
נותנים בוסט להשראה
1. טיוטת הקאות:
תרגיל שמתניע רעיונות ומחליש את הביקורת.
לפתוח סטופר 7 דק, ולעשות טיוטה שבה אתם מוצאים הכל.
כותבים את הכללל בהקשר לרעיון שלכם.
במשך הזמן הזה אין ביקורות,
אין ״לא״, אין מחיקות -
פשוט מוציאים את כל מה שיש.
ההוראות הן לעוף על רעיון למשך 7 דקות-
בלי מעצורים, בלי מחשבות.
בדרך כלל אנחנו מכניסים את המבוגר האחראי בשלב מוקדם מדי.
ושהמבוגר האחראי נכנס מוקדם מדי - הוא מסרס.
אנחנו כובתים-מוחקים-כותבים-מוחקים,
והכל עצור ומפוחד.
אנחנו מנסים לייצר חומר ולערוך אותו באותו הזמן.
זה כמו לנסות לפסל אוויר.
אז בתרגיל הזה אנחנו משתיקים את הביקורתיות
ונותנים לכל הרעיונות לצוף, להקיא את כל מה שאנחנו חושבים על הדף.
ככה אנחנו נכנסים לזרימה, והשראה יכולה להכנס.
הנה אני מצטט את טיילור דה קריאטור:
״תיצור כמו ילד, תערוך כמו מדען״.
הוא מסביר שכשהוא יוצר שיר,
הוא קודם כל מוציא את כל הרעיונות שיש לו.
הוא לא מנסה להיות טוב.
ואז במשך כמה חודשים הוא עורך את כל הרעיונות האלה,
כמו מדען - כדי לייצר את הגרסא הכי טובה לשיר הזה.
הנה פה יש קישור לווידאו הזה - clashmagazine
ככל שעובר הזמן ואני מתעסק ביצירה
אני מבין כמה היא חיונית לבריאות שלי
ואיך היא קשורה למשמעות שלי בעולם.
שהיצירה שלי תקועה זה אומר לי שאני תקוע
שאני לא בא לידי ביטוי.
כי אני בעצם לא מחובר לחיוּת שבי.
זה מסוג הדברים שאנחנו עושים בקורס שלי ליוצרים,
אני פותח קבוצה חדשה בזום שבוע הבא - אם מעניין אתכם אתם יכולים לבדוק פרטים פה.
2. לכוון לבינוניות
זה תרגיל שמרגיע את הפרפקציונסטיות.
כבר כתבתי על זה בעבר,
שבמקום לנסות לעשות משהו מושלם - הכי טוב לכוון משהו בינוני.
זה הדרך הכי טובה לדעתי להפטר מהפרפקטציונסטיות.
לנסות לעשות מושלם גורם לנו להיות מתוחים.
אנחנו מדמיינים חובת הוכחה, וזה תוקע אותנו,
ובגלל זה לא רק שאנחנו לא יוצרים משהו מושלם - אנחנו לא יוצרים בכלל.
מצד שני שאנחנו מכוונים לבינוניות אנחנו יותר רגועים,
מרגישים חופשיים לנסות דברים,
חובת ההוכחה המדומינת נעלמת,
והדבר מאפשר לנו ליצור בחופשיות -
ואז, בקטע אירוני, יש סיכוי יותר טוב שנעשה אז משהו מושלם.
2. להעתיק מאחרים:
זה תרגיל שמרגיע את הקול שאומר: ״אבל זה לא מקורי מספיק, זה לא מיוחד מספיק.״
יאלללה.
לא צריך לנסות להמציא את הגלגל.
בתרגיל הזה, אנחנו מעתיקים מאמנים אחרים.
לא בקטע שהיצירה שלנו תהייה כמו היצירה שלו,
אלא יותר כגלגל עזר.
רעיון לקומפוזציה, לסאונד, לאווירה, מעבר תופים,
מילים, צבע.
אנחנו נשענים על משהו שאנחנו אוהבים.
ריק רובין אמר
“You can’t steal a gift. When you take from others, it becomes something new the moment it passes through you.”
כי בתכלס גם אם אני עכשיו אגנוב רעיון מרדיהוהד,
זה בסוף עדיין ישמע כמוני.
אם הייתי מנסה להעתיק את המונה ליזה - זה עדיין היה נראה שלי.
כמובן שהמטרה פה היא לא באמת לעשות קופי פייסט,
אלא פשוט לקחת דברים שאנחנו אוהבים,
ולהעזר בהם בלי לנסות להמציא את הכל
בכל מקרה, תוך כדי עבודה,
הדבר הזה שלקחתם ישתנה, ויהפוך לשלכם.
